מרוקו אהובתי,
כשנסעתי למרוקו לראשונה בחיי, הבנתי את משמעות המילה "שורשים". 

אני ילידת מרוקו ועלינו ארצה כשהייתי בת 4. מהר מאוד שכחתי את מרוקו אבל לא שכחתי מעולם שאני מרוקאית בנשמה. גדלתי על אוכל מרוקאי, על מימונה, על חינות, על אירוח, בעצם אהבה לפני הכול!

אימי המנוחה הייתה מרוקאית "לייט", אבא שלי לעומתה היה מרוקאי אמיתי.

אני הייתי קצת מזה וקצת מזה. 

אבל.. המטבח שלי מרוקאי במלוא מובן המילה. הטעמים, האסתטיקה, האירוח...

בכתיבת שורות אלו אני מבינה בעצם למה. כשאני נכנסת למטבח עולים בי זיכרונות מהילדות שלי, ילדות של אהבה טהורה. עולים בי זיכרונות של ריחות מבית אמא, אבא, סבתא, ריחות של משפחה אוהבת ללא תנאי.

כשביקרנו במרוקו במסגרת טיול שורשים הכול התחבר למילה אחת, בית!

הבית בשבילי זה אהבה, זה חדוות האירוח, זה אוכל טעים, בית בשבילי זה עוגיות מרוקאיות.. כי עוגיות מרוקאיות עושים באהבה. 

קוראים לי פרלה וכל מי שאני ומה שאני מגיע מהשם שלי. כשביקרתי בבית העלמין בו קבורה דודתי פרלה, אחותה של אימי המנוחה, בכיתי את חיי ורק שם הבנתי את משמעות השם שלי. שם הבנתי מה זאת אהבה לאדם שלא מכירים אבל אני קרויה על שמה. שם הבנתי שאני רוצה להיות מרוקאית ולבשל ולאפות את מרוקו.

אני מזמינה אתכם לחוות את המסע הפרטי שלי..

 

 

 

 

 

 

2